<h1>ספר החינוך מצוה מ'</h1>
<h2>דף פג מד</h2>
שלא נבנה מזבח מאבנים שיגע בהן ברזל, שנאמר [שמות כ'] לא תבנה אתהן גזית, פירוש גזית הוא כשפוסלין מן האבן בכלי ברזל. ואם נבנה באבני גזית פסול. משרשי מצוה זו שנקבע בנפשותינו מיום עשותו שבסיבתו תבוא לנו מחילת העון והברכה והשלום אחרי כן, ועל כן לזכר זה הדבר נצטוינו שלא לעשות בו דבר כלל בכלים המוכנים להשחתה, וזהו הברזל שכורת ומוכן תמיד לשפוך דם. וכבר הקדמתי לך בתחלה כי האדם נפעל כפי פעולותיו ומחשבותיו והולכות לעולם אחרי מעשיו, על כן ראוי לנו לעשות דמיונות הפעולות כפי כונת הדברים. והסכל המהביל השומע דברים אלה לא ידע ולא יבין. דיני המצוה כגון מהיכן היו מביאין אותן האבנים שבונין בהן המזבח, שאמרו זכרונם לברכה [מידות פ"ג מ"ד] כי מן בתולת קרקע או מן הים הגדול היו מביאין אותן, ודין אם נגע ברזל באבן אחר שנבנית במזבח אם פוסלות הכל או היא לבדה פסולה, ומה שאמרו זכרונם לברכה [שם] כשמלבנין את המזבח פעמים בשנה שלא ילבנוהו בכלי שיהא בו ברזל כדי שלא יגע הברזל באבן, ויתר פרטיה מבוארים במסכת מדות. ונוהגת בזמן הבית בזכרים ונקבות. והעובר עליה ובנה אבן שנגע בה ברזל במזבח או בכבש לוקה.
